- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בג"ץ 11093/04
|
בג"צ בית המשפט העליון בירושלים |
11093-04
8.12.2004 |
|
בפני : 1. דורית ביניש 2. אשר גרוניס 3. אסתר חיות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: שורת הדין - Israel Law Center עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר |
: היועץ המשפטי לממשלה |
| פסק-דין | |
השופט א' גרוניס:
1. העותרת מבקשת בעתירתה כי תבוטל מדיניותו הנטענת של המשיב, לפיה עלולים להינקט הליכים פליליים שונים (עיכוב, חקירה, מעצר או העמדה לדין) נגד אזרח הטוען שתכנית ההתנתקות מהווה סכנה קיומית או סכנת נפשות למדינה או משתמש בביטוי אחר הדומה לכך ביחס לתכנית ההתנתקות.
2. לטענת העותרת, ד"ר אהרון לרנר, מנהל סוכנות הידיעות IMRA, פנה ביום 12.10.04 לדובר המשטרה ולעובדת משרדו של דובר משרד המשפטים על מנת לברר האם השימוש בביטוי "ביצוע תכנית ההתנתקות יגרום לפגיעה אנושה במדינת ישראל" הינו בגדר הסתה, העשויה לגרור אחריה נקיטת הליכים פליליים כלשהם. העותרת טוענת, כי דובר המשטרה ענה לד"ר לרנר שמדובר ב"מקרה גבולי" ושאם אזרח כלשהו ישא פלקט עם הביטוי האמור, המשטרה תיאלץ לקבל את פרטיו ולהעבירם למשרד המשפטים, על מנת שזה יכריע האם מדובר בהסתה. ממשרד המשפטים נמסר לד"ר לרנר, כך לפי העותרת, כי אין בכוונת המשרד לפסוק מראש לגבי מעמדו של הביטוי האמור. לפיכך, פנתה העותרת ביום 13.10.04 למשיב על מנת לוודא מהי מדיניותם הרשמית של גורמי אכיפת החוק במדינה לגבי השמעת טענות בנוגע לתכנית ההתנתקות. העותרת טוענת עוד, כי פנייתה למשיב נעשתה על רקע התנהגותם של גורמי אכיפת החוק שלטענתה, עוצרים אזרחים, חוקרים אותם או מעכבים אותם בשל מימוש חופש הביטוי שלהם באופנים שונים. לטענת העותרת, עד כה טרם התקבלה מהמשיב תשובה על פנייתה ועל כן הוגשה עתירה זו.
3. העתירה, כפי שהוגשה, הינה כללית מדי והיא נעדרת תשתית עובדתית מספקת. אין בעתירה התייחסות ולו למקרה ספציפי אחד בו יושמה אותה מדיניות אכיפה פסולה לה טוענת העותרת. בעתירה לא מופיעה ולו דוגמה ספציפית אחת בדבר אדם שננקטו נגדו הליכים פליליים כלשהם בשל שימוש בביטוי כזה או אחר נגד תכנית ההתנתקות. בית משפט זה איננו נוהג לדון בעתירות כלליות וחסרות תשתית עובדתית שאינן מתייחסות למקרים קונקרטיים (ראו: בג"צ 1759/94 סרוזברג נ' שר הביטחון, פ"ד נה(1) 625; בג"צ 3039/97 יהל נ' שר הפנים (לא פורסם)). העותרת טוענת, אומנם, כי גורמי אכיפת החוק פועלים לאחרונה נגד אזרחים המממשים את חופש הביטוי שלהם, אך היא איננה מביאה כל פירוט בדבר זהותם של אותם אזרחים, באילו ביטויים הם השתמשו ומה, אם בכלל, ההליכים שננקטו נגדם. יתר על כן, גם אם יינקטו הליכים פליליים כנגד אדם זה או אחר בשל השמעת ביטויים נגד תכנית ההתנתקות, המקום הראוי להעלאת טענותיה של העותרת הינו בית המשפט, שידון באותו הליך פלילי, ולא בית משפט זה.
4. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
ניתן היום, כ"ו בכסלו תשס"ה (9.12.04).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. חכ/ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
